כנס החורף של האיגוד הישראלי למוסיקולוגיה - 15/2/16 תקצירי כל ההרצאות חקר היצירתיות בחינוך המוזיקלי - יו"ר: עדנה דיקלה תמים...3

Transkrypt

1 כנס החורף של האיגוד הישראלי למוסיקולוגיה - 15/2/16 תקצירי כל ההרצאות חקר היצירתיות בחינוך המוזיקלי - יו"ר: עדנה ענבר...2 דקלה תמים...2 שלומית בורוכוב...2 ולנטינה מיילר...2 טיפוח יצירתיות בקרב תלמידי מגמות המוזיקה בחינוך המוזיקלי - דיקלה תמים...3 מאפייני יצירה מוזיקלית של בני נוער במגמה למוזיקה בחטיבה העליונה ותרומת המגמה ליצירתם - ולנטינה מיילר...4 פיתוח יצירתיות במסגרת שיעורי חובה בחלילית לכיתה ג' - שלומית בורוכוב...5 ציור ותיווי גראפי בחקר החינוך המוסיקלי יו"ר: רבקה אלקושי...6 תגובות אודיו-גרפיות של ילדים לשתי יצירות מאת ברטוק בעלות אופי מנוגד - סמדר ורדי...6 חקר מבעי רגש דרך התנסויות בציור ובמוזיקה בקרב סטודנטים במכללה המתכשרים להוראת מוזיקה - הדס ארזי...7 תגובות קוגניטיביות של מאזינים צעירים וכרומסתיזיה - מורן גפן...8 מושבים שונים : תקצירי ההרצאות - מרצי מכללת לוינסקי לחינוך...9 מוזיקולוגיה וחינוך מוזיקלי כמארג הרמוני משותף - יפעת שוחט ורבקה אלקושי...9 על דמוקרטיה רוחנית ותפילה במרחב הציבורי בחברה הישראלית 2015 אמירה ארליך )מכללת לוינסקי לחינוך( ואבן קנט college) )Hebrew Union...10 שירי ילדים לגיל הרך בחברה העברית: אתגרים ופתרונות - קלאודיה גלושנקוף ורוזאן ח'ורי קאנון, קדושה, ועיצובה של תודעה אליטיסטית בשיעורי הנגינה - דן שגיב...12 סדנה בנושא קומפוזיציה וחינוך מוסיקאלי - אייל באט

2 חקר היצירתיות בחינוך המוזיקלי - יו"ר: עדנה ענבר הכנס היום הוא הזדמנות ראשונה וחשובה להתבוננות בשאלת היצירתיות בחינוך המוזיקלי. זה נושא שכולם מסכימים עליו, אך מעטים מעידים על כל שהם עוסקים בו בעבודתם. ראוי שנבחין בין מי שעוסקים בפעילות יצירתית ובחשיבה יצירתית ובין יוצרים. האדם, מעצם טבעו הוא יצירתי. חינוך יצירתי איננו מכוון בהכרח לטיפוח יוצרים, אלא לעידוד וטיפוח היכולת היצירתית הטמונה בכול אחת ואחד. שאלת החינוך היצירתי בחינוך המוזיקלי עולה בהקשרים ובהיבטים שונים ורבים. בהיצגים היום נשמע על נקודות המבט של מורים למוזיקה, ונאזין לקולם של תלמידים יוצרים. המשתתפות במושב זה כולן בוגרות תכנית התואר השני בחינוך מוזיקלי במכללת לוינסקי. הן נשים מאד "רב-קוליות", שבין דיסונאנס לקונסונאנס בחייהן הפרטיים והמקצועיים הן לומדות וחוקרות, מלמדות במסגרות שונות של החינוך המוזיקלי, מגדלות משפחות, וגם מוזיקאיות מבצעות ויוצרות. דקלה תמים בוגרת החוג למוזיקולוגיה ופסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן ובעלת תואר שני בחינוך מוזיקלי במכללת לוינסקי. מלמדת מוזיקה כ- 8 שנים: מתוכן 6 שנים בבית ספר יסודי ובשנתיים האחרונות במגמת המוזיקה בתיכון בכפר סבא, שם מלמדת תולדות המוזיקה, ועובדת עם הרכב קולי בסגנון אקפלה. במקביל, דקלה עובדת עם נוער בסיכון בעמק חפר ובנתניה. בזמנה הלא ממש "פנוי" היא שרה עם הרכב נשים בשם "מייקפלה", שעמו היא מופיעה ברחבי הארץ. שלומית בורוכוב מורה למוזיקה וחליליות בבית ספר יסודי קיבוצי. מנצחת על מקהלת בית הספר ועובדת עם הרכבי חליליות מתקדמים במסגרת בית הספר. גיטריסטית מוכשרת, שגם לימדה גיטרה במסגרות שונות. מלחינה שירים, מעבדת וכותבת טקסטים לשירים בשיתופי פעולה שונים. עובדת בימים אלה על הוצאת דיסק של שירים משלה. ולנטינה מיילר נולדה באוקראינה. עלתה לישראל ב בעלת תואר בפסנתר ובניצוח מקהלות. ניצחה על מקהלת נשים ליד הקונסרבטוריון ק.-ביאליק, הייתה עוזרת של דליה אטלס במקהלת הטכניון. ניגנה בפסנתר בהקלטות הדיסק "שיר אהבה לחליל" של איתן ורדי. עוסקת בהוראת פסנתר ומלווה את מקהלות "משגב הגליל", ו"העמקים". כ- 16 שנים מרכזת את מגמת המוסיקה לבגרות בביה''ס העל-יסודי משגב, ולפני שלוש שנים התחילה ללמד גם במגמת המוזיקה בביה''ס תפן. כפסנתרנית של מקהלת "משגב הגליל" השתתפה בסדנאות עם מנצחים כמו אבנר איתי ומיכאל שני, והופיעה בפסטיבלים, כנסים ותחרויות בארץ ובחו''ל. כמו כן מופיעה עם סולנים והרכבים קאמריים. 2

3 טיפוח יצירתיות בקרב תלמידי מגמות המוזיקה בחינוך המוזיקלי - דיקלה תמים המחקר בחן את תפיסת היצירתיות של מורים למוזיקה בגילאי התיכון ואת אופני יישומם בהוראה. השאלה, כיצד מתרחשים תהליכי הוראה ולמידה יצירתיים, היא המניע למחקר המוצג בזה. נערך מחקר איכותני מסוג חקר מקרים מרובה, שכלל שני שלבים: שלב pilot שבו חולקו שאלונים לכארבעים מורים למוזיקה המלמדים בגילאי הגן ועד גיל התיכון, כדי לקבל תמונת מצב באשר לתפיסתם הפדגוגית לגבי מקומה של היצירתיות והדרכים ליישומה. שלב זה, שהתבסס על שאלונים פתוחים, סיפק נתונים כלליים אשר שימשו בהמשך כנקודת מוצא לשאלות שהוצגו למשתתפים בשלב השני. בשלב השני נערכו ראיונות עומק עם ארבעה מורים למוזיקה בגילאי התיכון וכן נערכו תצפיות וצילומי וידאו בשיעורים. אלה נועדו להרחיב ולהעמיק את הבנתנו לגבי תפיסתם על מקומה של הוראה ולמידה יצירתית. שאלות המחקר התמקדו בשתי סוגיות עיקריות: כיצד המשתתפים תופסים את ההיבט היצירתי בחינוך המוזיקלי והביטויים בפועל של תפיסותיהם. ממצאי המחקר התבססו על תיעוד הראיונות, תצפיות בשיעורים וצילומי ווידאו תוך השוואת התמות המרכזיות שעלו עם אלה שהתקבלו מהשאלונים. על קטגוריות הניתוח שעלו מהשאלונים נוספו עתה קטגוריות חדשות. הראיונות הבליטו את תרומתה של התבוננות מעמיקה בעבודתם של המרואיינים וסיפקו מידע "מבפנים" לא רק לגבי עמדות או השקפות כלליות, אלא למרכיבי העשייה החינוכית שנובעים מתוך השקפת עולמם הפדגוגית של הנחקרים. קיימת חשיבות רבה להיבט היצירתי בהוראת המוזיקה, כאשר ידע והבנה מוסיקלית מתפתחים מתוך התנסות חווייתית ברמה האסתטית, האינטלקטואלית, הרגשית והחברתית. יש להעלות את נושא הלמידה היצירתית למודעותם של מורי החינוך המוזיקלי, לשנות תפיסות מקובעות ולמצוא דרכים "לשחרור" מורים ותלמידים מהפחד מפני למידה שיש בה אי וודאות, חיפוש, הצבת בעיות ופתרונן בדרכים לא שגרתיות. במישור הציבורי-קהילתי, עלינו לטעת במורים, תלמידים והורים את ההבנה, שיצירתיות היא יכולת אשר טבועה בנו ואיננה נתונה רק ליחידי סגולה. נדגיש שחינוך יצירתי הוא ערך לעצמו ואיננו מכוון רק לפיתוח מוזיקאים יוצרים. לפריט בקטלוג הספרייה 3

4 מאפייני יצירה מוזיקלית של בני נוער במגמה למוזיקה בחטיבה העליונה ותרומת המגמה ליצירתם - ולנטינה מיילר מקומה של היצירתיות המוזיקלית בחינוך הוא נושא שהחל להיחקר בהרחבה רק בשנים האחרונות, והדגשת חשיבותה של היצירתיות בשיעורי המוזיקה תופסת תאוצה. תכנית הליבה במגמות למוזיקה אינה מחייבת לימודי קומפוזיציה, אך בעבודתי אני עדה לתופעת היצירתיות המוזיקלית בקרב תלמידיי, דבר שהם עושים ביוזמתם, מחוץ לתכנית הלימודים. מטרת המחקר: הבנת המוטיבציה ליצירה ואת מאפייניה, ואת תרומת לימודי המגמה ליצירתם של המרואיינים. שיטת המחקר: מחקר איכותני מסוג חקר מקרים מרובה, שהתבסס על נתונים מראיונות עומק מובנים למחצה עם 14 תלמידים בגילאים קטגוריות הניתוח שעלו: סגנונות פעולה בהלחנה; מוטיבציה ותהליכים; יחסי יוצר-תוצר; משמעותה של הלחנת המוזיקה בחייהם של המרואיינים; תרומתה של מגמת המוזיקה ליצירתם. ממצאים: הנושאים הבולטים כללו התנסויות הראשונות בהלחנה; קשר בין העדפות מוזיקליות בהאזנה ובסגנונות הלחנה; סגנונות פעולה בהלחנה ותחומי יצירה מוזיקלית; מקורות המוטיבציה לפעולת הלחנה; מודלים של תהליכי הלחנה אינדיבידואלית וקבוצתית; תחושות ורגשות בתהליך ההלחנה; שמירה ותיעוד התוצרים; התייחסות לפרסום התוצרים; בחירת השפה בשירים; תפיסות המרואיינים את תרומת מגמת המוזיקה ליצירתם. המחקר חשף תופעה ייחודית הלחנה קבוצתית ביוזמת תלמיד מחוץ למגמה. מסקנות עיקריות: תהליכי ההלחנה האינדיבידואליים שונים מתהליך ההלחנה בקבוצה; קיים הבדל בין תהליכי ההלחנה האינדיבידואלית )מוזיקה כלית מול הלחנת שירים( וזוהו חמישה מודלים של הלחנה אינדיבידואלית. לא נמצאו הבדלים בתהליכי הלחנה קבוצתית. הגורמים העיקריים למוטיבציה להלחנה הינם פנימיים, אך קיימים גם גורמים חיצוניים, כגון מורים, יזמים חיצוניים, תקשורת מסחרית ועוד. המעורבות הרגשית מתגלה יותר בהלחנה אינדיבידואלית מאשר בקבוצתית. חוויות רגשיות הן המקור המוטיבציוני העיקרי, וברובן הן ביטוי למועקה. תהליך ההלחנה הוא בבחינת תירפיה-עצמית. הבדלים מגדריים: היצירה אצל הבנות קשורה יותר להיבט הרגשי, והן פחות מעוניינות בפרסום או בשיתוף, בהשוואה לבנים; היבטים סוציאו- תרבותיים התגלו כרלוונטיים ביותר, ובייחוד השפעת אירועים היסטוריים של העם היהודי ושל המציאות הישראלית על בני הנוער; קיימת גם תופעה של "משבר הגיוס לצבא", ולה השלכות והשפעות גדולות על היצירה המוזיקלית אצל הבנים והבנות כאחד. באשר לשאלת מקומה של הקומפוזיציה בתכנית הלימודים במגמה למוזיקה, עולה האפשרות של קומפוזיציה כמקצוע בחירה. לפריט בקטלוג הספרייה 4

5 פיתוח יצירתיות במסגרת שיעורי חובה בחלילית לכיתה ג' - שלומית בורוכוב בהרצאה יוצג מחקר פעולה של תכנית ייחודית להוראת חלילית בביה"ס שבו אני עובדת. התכנית "נולדה" מתוך הצורך להתמודד עם בעיית הפערים הגדולים שנוצרים בין תלמידים בקבוצות נגינה הטרוגניות נשען על השקפה פדגוגית הדוגלת במתן הזדמנות ואפשרות לכלל התלמידים. בביה"ס שלי נהוג שיעור חלילית חובה לכיתה ג'. לצד האתגר ששיעור כזה מציב, הוא מהווה גם הזדמנות נהדרת למורה למוזיקה ולתלמידים לחוות נגינה בצוותא, שבמהלכה כולם מנגנים, לומדים לקרוא תווים ומבססים מיומנויות נגינה משותפת. עם זאת, זהו שיעור שיכול להביא לתסכול רב בקרב תלמידים שאינם מתעניינים בתחום באופן טבעי ומתקשים בנגינה או בקריאת התווים. הדרך שיזמתי לפתרון הבעיה שילוב פעילות יצירתית כמנוף לשכלול השליטה בכלי והעלאת המוטיבציה לנגינה בחלילית. הוראת חלילית בדרך יצירתית, בליווי מחקר פעולה דרך ההוראה בתכנית שיזמתי נועדה לזמן חווית נגינה חיובית גם לתלמידים שהמוטיבציה שלהם נמוכה. גיליתי כי כאשר התלמידים מקבלים הזדמנות ליצור, לבחור, להביא משהו מקורי משלהם, להלחין, להשתמש בכלי הנגינה בצורה יותר חופשית, לפתוח אפשרויות חדשות, הם מגלים יותר עניין, רמת המעורבות שלהם בתהליך עולה, וכך עולה המוטיבציה וההנאה. על פי התכנית, הלימוד נפתח בביסוס מיומנויות נגינה בצורה יסודית ככל האפשר, ובהמשכו ניתנת משימה יצירתית שעליה עובדים לאורך זמן בד בבד עם תהליך ההוראה הרגיל. תוך כדי הפעלת התכנית ומחקר הפעולה שליווה אותה, עיצבנו משימת יצירה על נושא משותף הטבע: טיול בטבע, שמירה על הטבע וכדו'. זהו נושא שקרוב לילדים ויש להם ידע מספק בתחום. נקודת המוצא חיבור טקסט שקשור לטבע, או הישענות על טקסט קיים, והלחנתו בחלילית עם אפשרויות לשילוב של אלמנטים שונים. התבוננות שיטתית בתהליך היצירה חשף את השלבים המוכרים לנו מהספרות - הכנה, דגירה, הארה, פיתוח, שיפור. תהליך זה מסתיים באירוע שיא, שבו קבוצות שונות נפגשות ומופיעות עם התוצרים שלהן ובמסיבות הסיום הילדים מופיעים ומשתפים את ההורים בתהליך. כאמור, התהליך כולו מתועד וכולל גם את משובי הילדים. המחקר חיזק את השקפתי, שתכנית כזאת מעמיקה את לימוד הנגינה בכלי, מעלה מוטיבציה ומעניקה חוויה לימודית משמעותית ועשירה יותר. 5

6 ציור ותיווי גראפי בחקר החינוך המוסיקלי יו"ר: רבקה אלקושי תגובות אודיו-גרפיות של ילדים לשתי יצירות מאת ברטוק בעלות אופי מנוגד - סמדר ורדי המחקר הנוכחי נעשה עם ילדי כיתה ד' )34=N( בבית ספר יסודי בחיפה המונה כ- 420 תלמידים. במהלך שני מפגשים )שנמשכו 50 דק' כל אחד(, האזינו התלמידים לשתי יצירות מאת ברטוק. במפגש הראשון האזינו לקטע מס' 140 מתוך מיקרוקוסמוס מס'. 6 במפגש השני- האזינו ליצירה: "מלודיה בערפל",קטע מס' 107 מתוך מיקרוקוסמוס מס'. 4 המאזינים התבקשו לייצג את היצירות באופן גראפי ולהסביר את כוונותיהם בציורים. מטרת המחקר הייתה לבדוק את השפעת הטמפו על התגובות האודיו-גרפיות של התלמידים בראיון פרטני פתוח. הנבדקים נשאלו: באיזה צבעים השתמשו; מה ציירו; מדוע בחרו בצבעים המסוימים; מה הרגישו במהלך האזנה ליצירה. המחקר מציג שונות רבה בתגובות הנבדקים לשתי היצירות המנוגדות בטמפו ומוכיח את השפעת הטמפו על התגובות האודיו-גרפיות של המאזינים. 6

7 חקר מבעי רגש דרך התנסויות בציור ובמוזיקה בקרב סטודנטים במכללה המתכשרים להוראת מוזיקה - הדס ארזי מחקר זה עוסק בשאלה מרכזית: באילו דרכים יביעו סטודנטים למוזיקה במכללה רגשות דרך תהליך שרשרת הכולל: ביטויים גרפיים; ביטויים מילוליים וביטויים מוזיקליים? שאלות נוספות בהן עוסק המחקר הן: אילו סוגי רגש יעלו? כיצד יבואו לידי ביטוי סוגי הרגש השונים בביטוי גרפי במלל ובצליל? האם קיימים קשרים בין אופנויות הביטוי השונות? ואם כן, מה מאפיין את הקשרים הללו? במהלך המחקר המשתתפים בחרו רגש שהתחבר לסיפור חייהם, הביעו את הרגש באופן גרפי ומוזיקלי, ולבסוף שוחחו על התהליך. דרך הסיפורים נשמעו קולות שונים ומגוונים. התהליך יצר דיאלוג פנימי וביטויים רפלקטיביים שהתבססו על סיפורי החיים. מסקנות המחקר עשויות לשמש בעתיד את אנשי החינוך העוסקים בתחום החינוך המוזיקלי. המחקר מדגיש את הצורך בשיח על רגש ונרטיב דרך ביטוי גרפי ומוזיקלי בלימודי המוזיקה. רוב המשתתפים הביעו רצון לאמץ את הפעילות ככלי עבודה בהמשך דרכם כמורים ומחנכים לעתיד. תרומת המחקר הנה כפולה, ראשית ביכולתם של אנשי החינוך ליישם את המסקנות העולות מתוך המחקר בעבודתם בשדה. כמו כן, הנרטיב שהתגלה ככלי משמעותי להבעת רגש וחיבורו ליצירה יכול לשמש ככלי לימודי ו/או טיפולי לכל מורה. הפריט בקטלוג הספרייה 7

8 תגובות קוגניטיביות של מאזינים צעירים וכרומסתיזיה - מורן גפן חקר תופעת הכרומסתיזיה בהאזנה למוסיקה הוא נושא חדש יחסית. נקודת המוצא של המחקר היא התיאוריה וחוק הבהירות של מרקס )1975( לפיהם, קיים קשר בין צבע לקצב )טמפו( ובין צבע לטון מסוים )גובה צליל(. המחקר הנוכחי יוצא מתוך הנחה שמטפורות מילוליות ותוצרים אודיו-גראפיים של ילדים הם אמצעים יעילים וזמינים לחקירת תפיסותיהם המוסיקליות בהיותם תוצאה של תגובות ודרך התמודדות שכלית ורגשית עם תופעות מוסיקליות שונות. במחקר הנוכחי השתתפו 12 ילדי גן בגיל שבאו מגן ילדים אחד במרכז הארץ. מטרת המחקר הייתה לבדוק את הקשר שבין צבע-עין לבין גוון-צליל )כרומסתיזיה( בהאזנה ליצירה מוסיקלית מורכבת מן הרפרטואר הקלאסי. המחקר נערך במתכונת של חקר מקרים מרובה איכותני, הכולל ראיונות פתוחים מוקלטים ומשוקלדים, איסוף נתונים אודיו-גראפיים, תצפיות בעת הניסוי, הקלטות קול, צילום וידיאו, ראיונות עם הנבדקים, בחינת התוצרים האודיו-גראפיים ובחינת היגדים מילוליים. מניתוח התגובות האודיו-גראפיות והמילוליות עולה כי ילדי גן מבחינים במרכיב הגוון הצלילי ואף מבטאים זאת בגווני צבע. הפריט בקטלוג הספרייה 8

9 מושבים שונים : תקצירי ההרצאות - מרצי מכללת לוינסקי לחינוך מוזיקולוגיה וחינוך מוזיקלי כמארג הרמוני משותף - יפעת שוחט ורבקה אלקושי בהיותו מדע תיאורטי-רפלקסיבי, תחום המוזיקולוגיה שונה לכאורה מתחום החינוך המוזיקלי; בעוד שתחום המוזיקולוגיה עוסק בחקר הקשרים תיאורטיים, היסטוריים, תרבותיים, ואנליטיים של תוצרים מוזיקליים, "כל חקר בחינוך מוזיקלי עוסק בסופו של דבר בשיפור הוראה ולמידה, ותיאוריות חינוכיות צריכות לשרת את הפרקטיקה החינוכית". ואולם, תכלית המאמר הנוכחי הינה להדגים את הקרבה בין שני תחומי דעת אלה מוזיקולוגיה וחינוך מוזיקלי ולהציג את הקשר האינהרנטי בין השניים. אנו נרצה לטעון שהעשייה החינוכית היא בלתי נפרדת מהלחנת מוזיקה, ביצועה וניתוחה, ולחילופין, החינוך המוזיקלי נשען על היבטים מוזיקולוגיים. המאמר כולל שני חלקים: חלק א' כולל מחקר היסטורי-אנליטי, המתמקד ביצירות "חינוכיות" ומסווג לקטגוריות שונות; לדוגמא, יצירות מוזיקליות אשר הולחנו מתוך מטרה דידקטית ברורה ומוצהרת) כגון, "מיקרוקוסמוס" מאת ברטוק ) ; יצירות המשקפות בדרך כלשהי את עולמו הפנימי של הילד, וככאלה פונות אל ילדים כקהל "נמענים" )כגון, "פינת הילדים" מאת דביסי;( יצירות אשר מבטאות את תפיסתו של המלחין את עצמו כתלמיד או כמורה. חלק ב' כולל מחקר פנומנולוגי-פסיכולוגי, המבוסס על תגובות של נבדקים למוזיקה קלסית "חינוכית", כגון "מיקרוקסמוס" מאת ברטוק ו"פינת הילדים" מאת דביסי. ממצאי המחקר מבוססים על תגובות מילוליות וגרפיות של מאזינים מקבוצות גיל ורקעים תרבותיים שונים. המאמר נחתם בדיון משותף, המציג את שני תחומי הדעת חינוך מוזיקלי ומוזיקולוגיה כשני צדדים של עשייה זהה, אשר חולקים כלי עבודה ומטרות משותפים. 9

10 על דמוקרטיה רוחנית ותפילה במרחב הציבורי בחברה הישראלית 2015 אמירה ארליך )מכללת לוינסקי לחינוך( ואבן קנט college) )Hebrew Union לאורך ההיסטוריה של מדינת ישראל שיחקה השירה בציבור תפקיד מרכזי בהבניית הלאומיות והסולידריות החברתית. )מזרחי, 1984 ;רגב וסרוסי, 2004(. בעשורים הראשונים אחרי קום המדינה ועד לשנות ה, 1970 שירה בציבור התהוותה כמעין תגובה חילונית למסורת התפילה האורתודוקסית היהודית )רגב וסרוסי, 67( 2004, המוסיקה היתה חלק מהמאמץ הציוני-חילוני להמציא מחדש את היהדות ולהפוך אותה מיהדות לישראליות. מאמצים אלו אופיינו בגישה של כור היתוך שחותר להאחדה. בעשור האחרון אנו עדים להשפעה מכרעת של מקורות יהודיים מסורתיים על המוסיקה הפופולארית בישראל )ארליך, ; 2010 שויקה, 2011( שיח ציבורי סביב הטרנד התרבותי היהודי מציין התעוררות רוחנית מחודשת המתאפיינת בין היתר בעליה מאסיבית של מסורות הפיוט והניגון. מתוך הטרנד הזה החלו להתפשט גם טקסים ציבוריים חדשים של קבלות שבת ותפילה במרחב הציבורי. בניגוד לחילון שאפיין את מסורות העבר של השירה בציבור, אנו מציעים לנתח את התופעה הנוכחית כסוג של דמוקרטיה רוחנית, בו מתחזקת הלגיטימציה של זרמים שונים ומגוונים של יהדות לעצב את המרחב הציבורי. אל מול עבר דיכוטומי יותר של חילוניות ישראלית מול יהדות דתית, אנו עדים כעת להנכחה של יהדות פלורליסטית שמציעה מסר של אחדות מתוך שונות ולא של כור היתוך או האחדה דתית. המחקר הנוכחי מנתח תופעות עכשוויות של קבלת שבת ותפילה( 2010 Still, ) Higgins, ;2012, ציבורית דרך מסגרת תיאורטית של הכנסת אורחים ניתוח רפרטוארים של אירועי תפילה.)2005 Graves, )Bau ודמוקרטיה תרבותית במרחב הציבורי מצביע על מיזוג חדש בין דתיות לחילוניות, מוסיקה פופולארית ותפילה מסורתית, הפונה אל קהל רחב ומגוון. המחקר בוחן את תהליכי בחירת רפרטואר השירים, עיצוב העיבודים המוסיקליים, ושילובם של קטעי הקראה שמעצבים את אירועי התפילה העכשוויים, לצד המרחבים הנבחרים לקיים בהם אירועים אלו. ממצאי המחקר מצביעים על פתיחות מחודשת בעיצוב מרחב ציבורי יהודי ברוח הדמוקרטיה הרוחנית. המחקר מתנהל בדיאלוג בין שני עמיתים, מחנכים במוסיקה, האחת ישראלית דתייה ליברלית, והשני חזן רפורמי עולה חדש. שיטת המחקר כוללת דיאלוג עמיתים בהליך איסוף וניתוח הנתונים בניסיון להרחיב את נקודות המבט על התופעה המדוברת. 10

11 שירי ילדים לגיל הרך בחברה העברית: אתגרים ופתרונות - קלאודיה גלושנקוף ורוזאן ח'ורי רפרטואר שירים המיועד לילדי גן נפוץ בארצות המערב ובחברה היהודית בישראל. התמלילים נוהגים להציג נושאים הקרובים לעולמם של הילדים, בשפה המובנת לילד - גם אם לא כל המילים מוכרות ומעוצבים במשפטים קצרים, במבנה ברור ולעיתים קרובות מחורזים. צ'וקובסקי )1926/1985( הציע עקרונות ברורים מאוד, שהנחו משוררי ילדים גם בארץ לפני קום המדינה. הלחנים של שירי ילדים, אותם ילדים צעירים מסוגלים לשיר בשירה עצמאית, נקייה ומדויקת מאופיינים במנעד צר, עם מרווחים קטנים, ללא צלילים זרים, וההלחנה היא סילבית )גלושנקוף, 1999(. שירים ראשונים מסוג זה נכתבו על-ידי פרבל, "ממציא" גן הילדים, במחצית הראשונה של המאה ה-. 19 בהשראת תורתו נכתבו שירים לילדים בשפות אחרות, כולל בעברית הן ברוסיה והן בארץ ישראל )שחר, 2007(, וממשיכים להיכתב עד היום. מחקרים בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית המוזיקלית תומכים בהתאמתם (2005 Trollinger, )Rutkowski &, של שירים אלה ליכולות השירה של ילדים צעירים. יש לציין שרוב המחקרים בתחום נערכו ונערכים בחברה המערבית, בה המוזיקה הטונאלית שולטת. התהליך התואר לעיל פסח על חברות דוברות ערבית, ולכן קשה למצוא שירים המיועדים לילדים צעירים שמאפייניהם דומים לשירי ילדים בחברה המערבית. יש בשוק שירים מערביים, כולל שירים שמקורם בעברית, המתורגמים לערבית. אמנים מוכרים, כפאירוז, הקליטו שירים לילדים, שרק התוכן Amen, Badmor-Yaron, ;2010 Sadey & ) 1976 Touma, ; 1997(, המילולי יכול לרמוז על קהל היעד החברה הערבית במדינת ישראל משוועת לשירי ילדים ; ובית אלמוסיקה, הקונסרבטוריון בשפרעם, נענה לקריאה והזמין שירים חדשים שעומדים בקריטריונים של שירים לילדים, תוך התייחסות לתרבות הערבית המקומית. התייחסות זאת העלתה שאלות מהותיות: באיזו שפה רצוי לכתוב שירים לילדים? בשפה המדוברת, אותה שפה שילדים שולטים בה, או בשפה הקלאסית, הפחות מוכרת לילדים, אותה יתחילו ללמוד בכתה א'? אם בשפה המדוברת, של איזה אזור? לחנים טונאליים או במקאם כלשהו? אם מקאם: איזה? הלחנה סילבית או נוימטית ומליסמטית כמקובל בשירה המזרחית? התוצאה של תהליך זה, הכלל בחינת השירים בקבוצות ילדים, והפצתם בקרב גננות, היא "ח'ארז מע'נא", ספר הכולל 12 שירים חדשים, המתמודד עם האתגר של יצירת שירים המיועדים לילדים צעירים בחברה הערבית. 11

12 קאנון, קדושה, ועיצובה של תודעה אליטיסטית בשיעורי הנגינה - דן שגיב הוראת הנגינה הקלאסית טומנת בחובה מכלול רחב של רבדים חברתיים ותרבותיים, והיא אינה מסתכמת בהעברת ידע פרופסיונלי בלבד. תלמיד העוסק ברכישת מיומנויות הנגינה לומד להבין תוך תקופה קצרה שמדובר בתחום לימוד אומנותי המאגד היקף רחב של הרגלים, ערכים, צורות חשיבה, וכללים רבים התובעים ממנו שינוי גופני ומנטלי. בנוסף לכך, התלמיד למד להכיר באופן הדרגתי את מחוללי עולם המוזיקה הקלאסית באמצעות חשיפה מתמדת לרפרטואר הנחשב לאיכותי ושזכה למעמד של קדושה. הסוציולוג פייר בורדייה )1993 )Bourdieu, טען שגדולי האומנים נחשבים ל"מלכי תרבות" המסמנים את הדרך של הקאנון הרפרטוארי לאורך דורות רבים, וכי דמותם מספקת השראה ומקור להערצה לרבים. טיב יצירותיהם והמסורת המוזיקאלית שהם מייצגים מכתיבים את כללי התנהלות פרקטיקות השדה מרמת הכשרת הנגן בשיעורי הנגינה בתחילת דרכו ועד לכללי התנהלותו של קונצרט מקצועי. במרבית שיעורי הנגינה מבוצעות יצירות בארוקיות- קלאסיות-רומנטיות רוויות יוקרה, והן אכן מכתיבות במידה רבה את פרקטיקות לימוד הכלי וכללי האצבע שמלווים את תהליך הלימוד כולו. בהסתמך על מחקר אתנוגרפי שנעשה בעקבות לימודי הנגינה בקונסרבטוריונים בישראל, אבקש לטעון ששיעורי הנגינה טעונים בהיבטי הוראה המקדשים את המוזיקה הקלאסית ואת הקאנון המבנה אותה באמצעות סדרה ארוכה של פרקטיקות פדגוגיות. בעזרת הצגת ממצאי המחקר אדגים כיצד המורה שואף ליצור בשיעור המוזיקה מרחב אוטונומי לחלוטין, "מקודש", המובנה באמצעות מערכת ריטואלית, כמעט טקסית. ניתן להבחין כיצד המורה מבקשת להתייחס למוזיקה כגורם "על אנושי" הנושא מאפיינים קוסמיים ורוחניים, תוך טפטוף מתמיד לתודעתו של התלמיד שהוא אינו עוסק בלמידה של דבר מה "רגיל" או יומיומי. המסר המרכזי העולה מהשיעורים מבהיר לתלמידים והתלמידות שהם מצויים בתוך מערכת אומנותית נעלה שערכה אינו שווה ערך לשאר עיסוקיהם בחיים. אבקש לטעון שכל אלה מתפקדים כפרקטיקות קידוש העשויות להפיח בתלמידים תודעה אליטיסטית כחלק מתהליך הכשרתם כנגנים, וכחלק מהבנייתם כמגויסים חדשים לשדה הייצור של תרבות המוזיקה הקלאסית. 12

13 סדנה בנושא קומפוזיציה וחינוך מוסיקאלי - אייל באט מניסיוני כמלחין וכמורה של מלחינים צעירים, גיליתי כי ההלחנה יכולה להיות פעולה טבעית למוסיקאים וכי עיקר המשאבים בהוראתה צריכים להיות מופנים לא אל דרך ההלחנה אלא דווקא לשחרור חסמים הנובעים בד כ מחששות וביקורת עצמית. גיליתי כי להתנסות באווירה יצירתית חיובית, נעימה ואוהדת יש חשיבות מכרעת, בין אם המלחין פועל לבדו ובעיקר אם הוא חלק מקבוצת מלחינים, בתוך כיתה למשל. לצד זאת אני מאמין כי גם היכרות עם רפרטואר שירים ויצירות וניתוחם המוסיקאלי, תורם להפנמה של דרכי יצירה. בסדנה זו ארצה לפרוש את גישתי להלחנת שירים כפי שנוסתה בחמשת השנים האחרונות בקורס הלחנת שירים, אותו אני מלמד בפקולטה למוסיקה במכללת לוינסקי. גישה זו אפשר ליישם גם בבתי הספר התיכוניים. גישתי מבוססת על בניית אוירה ותשתית יצירתיות בשיעור, כזו העשויה להוביל לחופש וזרימה בתחום של הלחנת שירים, לצד ניתוח מוסיקאלי. אדגים זאת בסדנה בשלושה שלבים: 1. ניתוח טקסט של שיר וניתוח הקשר בין הטקסט למוסיקה. בסדנה אתמקד בשיר אל תלכי מכאן של ז אק ברל בתרגומה של נעמי שמר. אדבר על הטקסט כעל דרמה בזעיר אנפין ואראה קשרים משמעותיים בין המילים ללחן.. 2 אדגים בעזרת סטודנט/ית או בוגר/ת של הפקולטה תרגילים מוסיקאליים לשחרור יצירתיות. 3. יוצג שיר שלם שנכתב במהלך השיעורים, ויידונו הרקע להלחנתו ותהליך ההלחנה. 13